חלקכם אולי שמעתם על תערוכת רחוב כלשהי בברלין בה מוצגים שלטי רחוב המציגים חוקים שחוקקו נגד הקהילה היהודית בשנות השלושים. חלקכם החלטתם לוותר עליה כששמעתם שהיא מוצגת בשונברג. גם אני הייתי אחד מכם. אך יום אחד החלטתי (שוב) לגבור על הפחדים שלי ונשארתי בU7 גם אחרי שהוא חלף על פני תחנת יורק שטראסה לכיוון מערב. ובעוד שריחה של נויקלן (פלאפל במיקרו) החל להתפוגג נגלה לפני שלט התחנה "Bayricher Platz" – זה היה הזמן לרדת מהרכבת.
הפרויקט "מקומות של זיכרון ברובע הבווארי" הוא אחד מהפרויקטים היותר שאפתניים של גרמניה החדשה בניסיונה לזכור את הקהילה היהודית שלה. באותו הרובע חיו בשנת 1933 כ16,000 יהודים והם היוו כ10% מהקהילה היהודית בברלין, ועל כן כונתה השכונה גם "שוויץ היהודית".
בתחילת שנות ה90 התחילה התארגנות מקומית של תושבי השכונה בכדי למצוא דרך (מקורית) לכבד את זכרה של הקהילה היהודית המקומית. הוכרזה תחרות רעיונות והרעיון הזוכה היה של צמד אמנים בשם שטיך ושנוק (לא, אינני מתכוון לכוכבי תוכנית הבילוש ההונגרית שנוקי ושנוק). פרידר שנוק ורנטה שטיך הציעו לפזר ברחבי השכונה שילוט רחוב עם חוקים שנחקקו נגד הקהילה היהודית, בשילוב של יומנים שנכתבו באותה התקופה ע"י היהודים תושבי המקום. לכל שלט יש צד של טקסט ומצידו השני ישנו ציור פשטני שמתקשר (אם כי לעיתים בעקיפין) עם הטקסט בצדו הראשון.
שנוקי ושנוק -לא באמת תוכנית טלויזיה הונגרית
סה"כ נתלו 80 שלטים בשכונה חלקם במקומות שיש להם קשר לכתוב בטקסט. לדוגמה, ליד חורבות בית הכנסת המקומי, נתלה שלט המתייחס להחלטה שחייבה את הקהילה היהודית לשלם על הנזקים וסילוק החורבות בעקבות ליל הבדולח.
שלט מול המקום שבו עמד בית הכנסת של הרובע הבווארי
אך לפרויקט היו את חבלי הלידה שלו. אחרי תליית השלט השלישי בשכונה נפתח חלון בבית שכן ואחד השכנים המבוגרים צעק "תסתלקו מפה, חזירים יהודים". לאחר תליית מספר שלטים נוספים הגיעו כוחות משטרה והורידו את השלטים שנתלו, בעקבות טלפונים שהתקבלו מאזרחים מוטרדים שדיווחו על תליה של מסרים אנטישמים בשכונה.
קצת קשה להבין איך תושבי השכונה הגיעו למסקנה שמדובר בתעמולה אנטישמית, בעיקר לאור העובדה שעל רוב השלטים ישנם כיתובים בסגנון "ליהודים אסור יותר להחזיק חיות בית -1942" ובצד השני של השלט הנ"ל יש ציור של חתול.
מסרים אנטישמים ברובע הבווארי
השלטים נלקחו לתחנת המשטרה והונחו במחסן הראיות ליד פריטים כמו אגרופנים ושקיות של קוקאין. לאחר מספר שיחות טלפון משונות הוחזרו השלטים לשכונה ומתחתם הוסף שלט קטן המסביר שהשלטים שייכים לתערוכת "מקומות של זיכרון" ובא לציון גואל.
אז סיימו למלא את טפסי תשלום אגרת הטלוויזיה הגרמנית (GEZ), וקחו את החברים ביום שמשי לתערוכת רחוב משונה בחלק התמוה של העיר ותגלו איזה חבורה של נודניקים רצחניים עלו פה לשלטון בשנות השלושים.
מקומות של זיכרון ברובע הבווארי
אייל - מדריך בברלין 
" אך יום אחד החלטתי (שוב) לגבור על הפחדים שלי ונשארתי בU7 גם אחרי שהוא חלף על פני תחנת יורק שטראסה לכיוון מערב."
why are you afraid of schoeneberg? It's a fairly safe neighborhood as far as I know.
Its was more of an ironic remark. Theres nothing wrong or right about Schönberg.
I assumed so, but I don't understand what are you being ironic about?
Schöneberg and Prenzlauerberg and two neighbourhoods that i only venture to if i have no other option. it has a bit to do with their somewhat "petty bourgeois" nature